במהלך טיפול לקוחתנו אנו עדים לא אחת בקשיים של הלקוחות להעברת כספים ממקורות שונים בשל דרישות נוקשות ע"י הבנקים להוכחת מקור הכספים. הבנקים פועלים כך מכיוון שהם נדרשים לפעול בהתאם להוראות בנק ישראל המעוגנים בסעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק") וצו איסור הלבנת הון, התשס"א-2001. נשאלת השאלה עד היכן צריך בנק לחקור ולדרוש בהתאם להוראות כאמור.

חידוש בעניין זה, נקבע בפס"ד רועי ויפעת ערב (ת"א 51757-08-18) שפורסם ביום 22/2/2021 לאחרונה ובו השופטת ביבי דנה בעניין סירובו של בנק מרכנתיל דיסקונט להעברת כספים לחשבונם של ערב ובת זוגתו (להלן: "הזוג ערב") מחשבון המוחזק עבורם בנאמנות ע"י פלטפורמת המסחר Bit2C (להלן: "ביטוסי"), שמקורם במכירת מטבע ביטקוין.

הבנק נימק את סירובו בשל הסיכונים שהבנק עלול להיחשף אליהן ובכללם סיכוני הלבנת הון. לא זו בלבד, אלא שהבנק אף איים לסגור לזוג ערב את החשבון במידה וישלחו כספים נוספים שמקורם במכירת מטבעות וירטואליים.

השופטת ניתחה את הנושא בשני מישורים עיקריים, האחד האם סירוב הבנק בשל אופי הפעילות הינו סביר והשני האם נתיב המטבע והכסף מוסבר על ידי הזוג ערב באופן המניח את הדעת.

ראשית – קבעה השופטת כי שירות בנקאי הינו חיוני בהתאם לחוק הבנקאות וככזה, הבנק מחויב לתת שירות של ניהול חשבון לכל המעוניין כל עוד לא הוכח סירוב בנסיבות סבירות.

בהמשך קובעת השופטת כי אין לקבל סירוב קטגורי באופן גורף ולכן מדיניות הבנק השוללת פעילות מטבעות וירטואליים באופן גורף ללא התייחסות פרטנית אינה סבירה. על הבנק למדרג את הפעילות בהתאם לסיכונים, פעולה שהבנק נכשל לבצע עד כה.

בעניין נתיב המטבע השופטת מתחקה אחרי "סיפור מקור הכסף" שמתחיל ברכישת 250 מטבעות ביטקוין ע"י הזוג ערב בסך 15,000 ש"ח שהועברו לחשבון הבנק של מר מני רוזנפלד. המטבעות שנרכשו עבור הזוג ערב נשמרו בארנק דיגיטלי. הזוג ערב טען שממועד העברת המטבעות לארנק הדיגטלי לא בוצעה כל פעולה במטבעות עד למועד העברתם לזירת המסחר ביטוסי. לאחר העברת חלק מהמטבעות לביטוסי, הומרו חלק ממטבעות הביטקוין לשקלים והסכום שהומר נשמר בחשבון של ביטוסי בנאמנות עבור הזוג ערב.

נקבע כי ככל וההפקדות ההיסטורית מוכחות, ונתיב המטבע נמסר באופן שמניח את הדעת, הבנק צריך לקבל את ההעברות. השופטת אף ציינה שהשקעה של 15,000 ₪ נחשבת עסקה בתמורה נמוכה ושוללת בשל כך סיכון של הלבנת הון. השופטת שללה את טענת הבנק באשר להעדר היגיון הכלכלי של העסקה ומגיע למסקנה שבמקרה שבפנינו "על פניו" לא קיים סיכון להלבנת הון. אמנם צוין שהזוג ערב לא סיפק את כל האסמכתאות הנדרשות לקבוע את נתיב הכסף אך השופטת תולה זאת בכך שהבנק לא דרש כל אסמכתה בשל מדיניות השלילה הגורף.

נקבע כי סירובו של הבנק להפקדת כספים אלו אינו סביר ועל כן על הבנק לאשר את ההעברות של הזוג ערב.

אנו מדגישים בהזדמנות זו לקהל העוסק במסחר במטבעות וירטואליים כי בהתאם לפסק הדין ישנה חשיבות קרדינלית לשמירת כל אסמכתאות הקשורות למסחר ולנתיב המטבע והכסף ובכלל זה כל מסמך הנוגע לרכישת המטבעות הדיגיטליים, השמתם בארנק הדיגיטלי, שליטתם של בעלי הארנק הדיגיטלי, היסטוריית מכירות, תשלומי מיסים לרשויות המס בגין מכירות וכו'. האמור יפה גם כלפי הסוחרים שחפצים להסדיר פעילות במטבעות וירטואליים אל מול רשות המיסים. 

בהקשר הזה נציין כי אנו עדים למקרים בהם נישומים מסדירים (לאו דווקא בהקשר של מטבעות וירטואליים) את עניינם אל מול רשויות המס בישראל ונתקלים בסירוב של הבנקים לקבלת כספים נושא ההסדרה, על אף שההסכם עם רשות המיסים מוצג לבנק, בטענה שאינם יכולים לקבל כספים אלו לפי הוראות החוק.

בהיבט הזה נציין כי השופטת נימקה בפסה"ד דלעיל כי כספים המיועדים לשמש לתשלום מס, אשר ככל שלא ישולם יושתו על התובעים קנסות ועיצומים – יש לראות בצורך בקבלתם על ידי הבנק כחיוני.

בהקשר של הסדרים אנו מזכירים כי אין כיום הליך מוסדר דוגמת הליך "גילוי מרצון" ויש להסדיר בהקדם חשבונות ומקורות כספיים שלא דווחו לרשויות המס.

בשולי המבזק נציין כי לאחרונה פורסמה בעיתונות הכלכלית (כתבה ב"כלכליסט" מה- 8/3/21) כי רשות המיסים בשוויץ פרסמה רשימה של יחידים בעלי הון וחברות ישראליים אשר לגביהם רשויות המס בישראל מבקשות לקבל מידע מרשויות המס בשוויץ בהתאם להוראות סעיף 5 לאמנת:

The Multilateral Convention on Mutual Administrative Assistance in Tax Matters

 שישראל ושוויץ הן בין המדינות החתומות עליה.

הציבור מוזמן לפנות ליעוץ בנושא ככל וקיימים חשבונות בנק או נכסים אחרים, ובפרט במקרים של סחר במטבעות וירטואליים אשר לא דווחו לרשות המיסים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד דני פינק ולשאר חברי הצוות הבינלאומי, ממשרדנו.